הלכות גדולות · סימן י״ד, ג׳

(שם ע"ב) תנו רבנן חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות רבי יאשיה אומר אף מחמת דפנות והלכה כרבנן. (שם כב:) הכא קתני ושחמתה מרובה מצילתה פסולה הא כי הדדי נינהו כשרה והתם קתני שצילתה מרובה מחמתה כשרה הא כי הדדי פסולה ל"ק כאן מלמעלה כאן מלמטה הא דקתני ושחמתה מרובה מצילתה פסולה הא כהדדי כשרה מלמטה והא דקתני חוץ לסוכה. רב שרא ליה לרב אחא ברדלא למיגנא בכילתא לבר ממטללתא משום באקי. רב שרא ליה לרב אחא בר אדא למיגנא בר ממטללתא משום סירחא דגרגישתא רבא לטעמיה דאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה והאנן תנן חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה חולה אין מצטער לא אמרי חולה הוא ומשמשו מצטער הוא אין משמשו לא. (שם ע"ב) מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה. תני לא מפני שהלכה כן אלא שרצו להחמיר על עצמן וכשהביאו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו ש"מ פחות מכביצה לא בעי סוכה ולא בעי ברכה הא כביצה בעי סוכה ובעי ברכה אחריו ופליגא דר' יוחנן (ברכות לח:) דא"ר חייא בר אבא אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל כזית מליח ובירך עליו תחלה וסוף וקיימא לן כר' יוחנן. (ברכות לט.) וזית שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני וזה הוא אגורי.