הלכות גדולות · סימן א׳, מ״ט

(פסק) ומדכרינן בבבל ותן טל ומטר בשיתין יומי לתקופת תשרי דתניא חנניה אומר ובגולה עד ששים יום בתקופה ואמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה. ויום ששים כלאחר ששים דאמר רב פפא הלכתא יום ששים כלאחר ששים. (שם ג:) וא"ר חנינא בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו. (ברכות כט.) א"ר תנחום א"ר אסי טעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירים אותי מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה ואי לא אדכר קודם שומע תפלה הדר לרישא. ומותבינן עלה טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירים אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס ומתרצינן הא ביחיד הא בציבור ומתקינן שמעתין הא והא ביחיד הא דאידכר קודם שומע תפלה והא דאידכר לאחר שומע תפלה הלכך אי אדכר קמי שומע תפלה אומרה בשומע תפלה ואי לא הדר לרישא. אמר רב הונא (ברכות לד.) טעה בשלש ראשונות חוזר לראש באמצעיות חוזר לאתה חונן באחרונות חוזר לעבודה. רב אסי אמר אמצעיות אין להם סדר דאי שבק ברכה ואמרה בתר חבירתה שלא במקומה שפיר דמי ולא צריך למיהדר לאתה חונן ובשלש ראשונות ואחרונות לא פליג רב אסי. מתיב רב ששת לרב הונא לסיועא לרב אסי מאין הוא מתחיל מתחילת ברכה שטעה בה בשלמא לרב אסי כדקאמרי' אמצעיות אין להם סדר אלא לרב הונא קשיא ומפרקינן אליבא דרב הונא דאמר אמצעיות כולהו כחדא ברכה דמיין ומאי מתחילת ברכה אתה חונן ואע"ג דקא משנינן הא אמרינן בעלמא דאשינוי' לא סמכינן וקמו להו רב ששת ורב אסי בחדא שיטתא ומתניתא מסייעא להון הילכך טעה באמצעיות חוזר למקום שטעה באחרונות חוזר לעבודה דרב אסי לא פליג על רב הונא אלא באמצעיות אבל בראשונות ואחרונות מודה ליה. אמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות דא"ר חנינא שלש ראשונות דומה לעבד שמסדיר שבח לפני רבו באמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו באחרונות דומה לעבד שנטל פרס מרבו ונפטר והלך לו. ומהכא לא שבקין רבנן למימר (מעומד) ואפי' זכרנו לחיים במגן לא אמרינן וכ"ש זכור רחמיך וכבוש כעסך במודים לא אמרינן אבל ובספר חיים אמרינן בשים שלום דסליקו להו שמונה עשרה והוה ליה בתחנונים. תנו רבנן אלו ברכות שאדם שוחה בהם אבות תחילה וסוף והודאה תחילה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה.