(ברכות שם) תנו רבנן המתפלל צריך שיכוין את לבו אבא שאול אומר סימן לדבר תכין לבם תקשיב אזנך. תניא אמר רבי יהודה כך היה מנהגו של ר' עקיבא כשהיה מתפלל עם הציבור היה מקצר ועולה מפני טורח ציבור בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה מפני כריעות והשתחויות. יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהיה ולא תימא דדניאל מן כדגלא לבבל הוא דצלי אלא מן כדהוה בארץ ישראל ומקיים בית המקדש צלי תלתא זימני דאמרינן יכול משבא לגולה החל ת"ל כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא. יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה ת"ל וכוין פתיחין ליה בעיליתיה נגד ירושלם. יכול יהא כוללן לשלש תפלות בבת אחת כבר מפורש על ידי דוד ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה ערב זו תפלת ערבית ובקר זו תפלת שחרית וצהרים זו תפלת המנחה. יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל כבר מפורש על ידי שלמה לשמוע אל הרנה ואל התפלה רנה זו תחנה תפלה זו בקשה. אמר רב המנונא כמה הלכתא גיברתא איכא למישמע מהני קראי דחנה וחנה היא מדברת על לבה מכאן למתפלל צריך שיכוין את לבו. רק שפתיה נעות מכאן למתפלל צריך שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע מכאן למתפלל שאסור להשמיע קולו בתפלתו. ויחשבה עלי לשכורה מכאן לשכור שאסור להתפלל: וגברא דהוה מצלי רוי כמאן דקא פלח לע"ז דכתיב אל תתן את אמתך לפני בת בליעל (ברכות לא:) אמר רבי אלעזר מכאן לשכור המתפלל כאלו עובד עבודה זרה כתיב הכא בני בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך מה להלן עבודה זרה אף כאן נמי עבודה זרה:
הלכות גדולות · סימן א׳, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.