(פסק) והיכא דקמצלי אינש בשבתא וביומא טבא וטעה ופתח באתה חונן ואדכר דשבתא הוא לא פסיק לה לברכה והדר למגן אלא מסיים לה לברכה והדר לברכת השבת דאמר רבא (שם כא.) כי הוינן בי רב כהנא איבעיא לן האי מאן דקא מצלי בשבתא ואשתלי ופתח בדחולא היכי לעביד אמר לן גומר כל אותה ברכה וחוזר לברכת השבת:
הלכות גדולות · סימן א׳, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.