הלכות גדולות · סימן א׳, ק״ל

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(ברכות מח:) תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן. את ה' אלהיך זו ברכת הזימון. על הארץ זו ברכת הארץ. הטובה זו בונה ירושלים וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון. אשר נתן לך זה הטוב והמטיב. אין לי אלא לאחריו לפניו מנין אמרת קל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן רבי אומר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך זו ברכת הזן אבל זימון לרבי נפקא ליה מגדלו לה' אתי על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון והטוב והמטיב קסבר לאו דאורייתא אין לי אלא לאחריו לפניו מנין תלמוד לומר אשר נתן לך משעה שנתן לך חייב אתה לברך. (ברכות מט.) והטוב והמטיב צריך למימר בה מלכנו המלך הטוב רב פפא אמר צריכה שתי מלכיות בר מדידיה. (ברכות נא.) אמר רבי זירא ואיתימא רבי אבהו עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ חי ומלא עיטור ועיטוף מקבלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו מגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ומשגרו במתנה לאנשי ביתו. אמר רבי יוחנן כל והמברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר ומלא ברכת ה' רבי יוסי ברבי חנינא אמר נוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא שנאמר ים ודרום ירשה. עיטור רב יהודה מעטרו בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי אמר רב חנין ובחי אמר רב ששת ובברכת הארץ. עיטוף רב פפא מיעטף ויתיב רב אשי פרים סודרא ארישיה. מקבלו בשתי ידיו אמר רב חנינא בר פפא דאמר קרא שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. ואוחזו בימינו אמר רבי יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע ימין אמר רב אשי מילתא דבעו קמאי ולא פשטוה אנן לא מדי בה ולא תסייע שמאל. ומגביהו מן הקרקע (ברכות נא:) אמר רב אחא בר חיננא כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. ונותן עיניו בו דלא ליסח דעתיה. ומשגרו במתנה לאנשי ביתו כי היכי דתתברך דביתהו. אמר רב אסי אין מסיחין על כוס של ברכה אמר רב אשי אין מברכין על כוס של פורענות. היכי דמי כוס פורענות אמר רב נחמן בר יצחק כוס שני ואיכא דאמר בהא כיון דמתקן גברא דלא שתי ליה אלא חד שפיר דמי. ואלא היכי דמי כוס פורענות כדתניא השותה כפלים לא יברך משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל. (ברכות נא.) איספרגוס ללע"ט יפה לב עינים טחול לרמ"ת קשה ראש מעים תחתוניו':
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.