גדר עולם · סימן ח׳, ה׳

וכמה מחוייב כל איש להשית עצות בנפשו ולפקח בענין זה על בניו ובנותיו שלא ילכו בדרך הרע הזה, ולערוך לפניהם תמיד את גודל העוון שיש בזה וגודל הזכות שיהיה להם כשיהיו זהירין מזה, וגם לבקש רחמים תמיד מהש״י עליהם שלא יבאו לידי עבירה ודבר מכוער, ובודאי יעזרהו ה׳ ויקבל תפלתו. וכדאיתא בתנא דבי אליהו, מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, וכל מעשיו הטובים שהיה עושה היה עושה בסתר, והיה לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יבא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. ואמרו לא יצתה אותה שנה ולא שנית ולא שלישית עד שבא עזרא והעלה הקדוש ברוך הוא על ידו את ישראל מבבל ואותו הכהן עמהם, ולא נכנס הכהן ההוא לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשים שנה ואחר כך נכנס אותו הכהן לבית עולמו, עליו הכתוב אומר (תהלים לז) ׳בטח בה׳ ועשה טוב וגו׳. והתענג על ה׳ ויתן לך משאלות לבך וגו׳. וכתיב ׳בטחו בה׳ עדי עד׳ ששני עולמות שלו, שנאמר ׳כי בק׳ה ה׳ צור עולמים׳, ע״ש. והכוונה שמי שמשתטח לה׳ ומשליך כל בטחונו עליו ומבקש רחמים שיהיו בניו הולכים בדרך התורה והיראה הקב״ה עוזרו שיהיה לו מהם גם כבוד וגדולה בעוה״ז מלבד שכרו הגדול הצפון לו לעוה״ב: