אף על פי שיכול האדם לאסור על עצמו דבר שלא בא לעולם ודבר שאינו ברשותו אבל על חבירו אינו יכול לאסור לא דבר שאינו שלו ולא דבר שלא בא לעולם (ססו' ר"ד בש"ך) לפיכך האומר לחבירו קונם נכסי עליך או פירות דקל אינו אסור אלא בנכסים ופירות שהיו לו באותה שעה אבל פירות שיגדלו או שיקנו מותר אבל האוסר הנאתו על חבירו כיון דהנאתו בדידיה תליא ואיהו בא לעולם אסור לפיכך האומר קונם הנאתי עליך או שאמר מה שאתה נהנה ממני קונם עליך אסור אפי' בנכסים שקנה את"כ (סי' רכ"ז בש"ך ס"ק ד') האומר קונם שאין אתה נהנה מדקל זה אסור אפילו מפירות שיגדלו שהרי האילן הוא בעולם:
חכמת אדם · סימן צ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.