שותפין שנדרו הנאה זה מזה אע"ג דמדינא אסורין ליכנס לבית הכנסת כבר תיקנו הראב"ד וכל חכמי דורו שאין אדם יכול לאסור חלקו מבה"כנ ולא מספרים ואם אסר אין אסורו אסור. ומי שהשאיל ביתו לב"הכנ תיקן ר"ג שאין רשאי לאסרו על א' מבני הקהל אא"כ יאסרנו על כלם ושאר הדברים שאסורין זה בזה מבואר בסימן רכ"ד רכ"ו רכ"ז. ואם יש להם מקום בב"כנ בשותפות או שאר מטלטלים מבואר בסי' ר"ו סעי' א':
חכמת אדם · סימן צ״ט, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.