אמר קונם שאיני אוכל יום או (בל"א איין טאג) יום א' אסור בו מעת לעת משעה שנדר ואם אמר שלא אוכל היום או יום זה או (בל"א היינט) אינו אסור אלא עד שתחשך בין שעמד בתחלת היום או בסופו ומ"מ מדרבנן גם בזה אסור מע"ל דשמא פעם אחרת יאמר יום א' ואז אסור מן התורה ולכן צריך שאלה מדרבנן ודוקא באוסר עליו דרך נדר אבל במקבל עליו להתענות אעפ"י שאמר הרי עלי להתענות יום א' א"צ להתענות אלא עד חשיכה דודאי נתכוין להתענות בתקנות חכמים דהיינו מעלות השחר עד שתחשך ול"ג אטו שאר נדרים דהדין דתענית ידוע (סי' ר"כ):
חכמת אדם · סימן צ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.