דין הנודר בלא קביעות זמן או שקבע זמן או דבר שאין זמנו קבוע (רי"ט ר"כ):הנודר או נשבע לזמן כשיגיע הזמן בטל ממילא וא"צ התרה (סי' רל"א) אבל הנודר או נשבע לישא אשה או לקנות איזה דבר ולא קבע זמן או שאמר לישא ולקנות תוך שנה אין מחייבין אותו לישא אשה ולקנות מיד מה שיזדמן לידו עד שימצא הראוי לו דמסתמא כך היתה כוונתו וכן הנשבע לשכור מלמד לבנו עד מאה ר"ט וכיוצא בו אין אומרים לו שישכור החכם היותר בנמצא אלא כל זמן שישכור מלמד הגון פטור דכיון שגם זה ראוי אע"ג שלא הגיע למדרגות הרבנות כמו א' מגדולי הרבנים דאזלינן בתר כוונתו ומ"מ תיכף כשיזדמן לו אשה הגונה לו ולקנות או לשכור מלמד ההגון לו מחוייב לשכור מיד דאל"כ עובר וגם יזהר שלא ישלח המלמד הראשון עד שיבא השני (סי' רי"ט):
חכמת אדם · סימן צ״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.