וכ"ז כשפירש שכן היה כוונתו אבל אם נדר ולא פירש מה היה כוונתו אזלינן לחומרא כל מה שסובל לשון הנדר דספק נדר לחומרא ככל ספק דאורייתא ואפילו אם מסופק אם נדר או ששכח מה שנדר אזלינן לחומרא ועיין לעיל כלל צ"ב סי' ט"ז:
חכמת אדם · סימן צ״ז, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.