ודווקא בזה שאמר נדר פלוני שאדור יהיה בטל אבל האומר סתם כל נדרים שאני אדור מהיום יהיו בטילים כמו שאנו נוהגין בער"ה י"א דלא מהני תנאי זה אא"כ יזכרנו לתנאי תוך כ"ד לאחר הנדר ויאמר בלבו שהוא סומך על התנאי ולכ"ע אם זכר בשעה שנדר שמסר מודעה ואעפ"כ נדר אז הנדר קיים כיון דלא מסר מודעה בפירוש על נדר זה אלא סתם וכיון דזכר שמסר מודעה ואעפ"כ נדר אמרינן עקריה לתנאי ואם לא זכר התנאי שמסר מודעה לצורך גדול סמכינן ע"ז וצריך שאלה (שם) (ויש להסתפק בנדר וזוכר לתנאי בשעת הנדר דאמרינן הנדר קיים דעקריה לתנאי אם אח"כ נדר איזה נדר ואינו זוכר עוד לתנאי מי אמרי' כיון דבדבור הראשון עקריה לתנאי מחמת שזכר התנאי א"כ התנאי עקור לגמרי ואף הדבר השני קיים א"ד דוקא לאותו נדר עקר אבל לא לנדרים אחרים והנדר השני בטל כיון שלא זכר התנאי עיין כ"ג (מהרי"ט):
חכמת אדם · סימן צ״ד, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.