חכמת אדם · סימן צ״ד, י׳

אמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר לא יישן היום כיון שאין עיקר הנדר על מחר אלא שתלה נדרו בתנאי חיישינן שמא ישכח ויישן למחר שהרי אינו איסור בעצם ונמצא עבר למפרע אבל אם אמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום ונמצא שעיקר האיסור הוא למחר והיום הוא התנאי מותר לישן היום ולא חיישי' שמא יישן למחר כיון שכבר ישן היום ונמצא אסור לישן למחר לא חיישי' שישכח לאיסורו וכן כל כיוצא בזה (ססי' רי"ג וס"ס ר"כ וססי' רל"ט וע' בר"ן נדרים ע"ט ע"ב ד"ה אילימא ודבריו סתומים דמשמע דוקא כשאמר מהיום וא"כ גבי ככרות ססי' רל"ט שאמר שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו דאסור לאכול של איסור תתלה מיירי נמי שאמר מהיום וזה דוחק אבל בר"ן שבועות באלפסי דף רצ"ח כ' דאם תלה דבר א' בחבירו כמו בככרות ושינה לעולם אסור וחיישי' שמא ישכח לתנאי דאם תאמר שלא נאסר אלא לאחר שיתקיים התנאי נמצא שיהא אפשר שיקיים תנאו ולא יחול נדרו כלל דהיינו אם נאכל איסור ראשון הילכך אמדינן לדעתיה ששבועתו היתה שכ"ז שלא יתקיים תנאו אפי' בסוף נדרו אבל האומר קונם פירות עולם עלי אם ארחץ בזה שרי לאכול פירות ואפי' אם רוחץ אח"כ לא עבר למפרע שכיון שהדבר נמשך קודם התנאי ואחר התנאי אמרי' דאין כוונתו לאסור אלא פירות שיאכל אחר הרחיצה שהרי אפי' יאכל קודם מ"מ אפשר שיחול הנדר שלאחר הרחיצה יהיה אסור בפירות) אבל האומר קונם בשר עלי אם אעשה דבר פלוני כיון שהוא דבר הנמשך אף לאחר שיעבור ויעשה הדבר יהיה אסור בבשר אז ולפיכך מותר לאכול קודם ולא חיישי' שמא ישכח ויעשה הדבר דאף אם ישכח לא יעשה שום איסור במה שאכל מקודם דאמרי' שלא היה כוונתו אלא אם יעבור אבל אם אמר קונם בשר זה עלי אם אעשה דבר פלוני אסור לאכול אותו בשר דבודאי דעתו הי' שיהיה הבשר הזה איסור עליו מעכשיו דאל"כ אפשר שלא יחול הנדר כלל וכן כל כיוצא בזה (עיין שם בר"ן שבועות פ"ג):סי' רי"ד נתבאר לעיל כלל צ"ג סי' י"ד: