תקיעת כף דינה כשבועה ויש מחמירין לה יותר משבועה ואומרים דלא מהני לה היתר דהוי ככריתות ברית דכתיב וגם במלך נ"נ מרד אשר נתן ידו כו' ומפרשים דהיינו ת"כ ודוקא כשהיא דרך שבועה אבל כשהוא בדרך הסוחרים שתוקעים כפם זה לזה לקיים המקח אין לה דין שבועה כלל (סי' רל"ט סעיף ב' ובח"מ סי' ר') ואפי' המגביה ידו ואמר אני תוקע כפי לשמים או לצורי הוי כת"כ: נידוי וחרם יש להם חומר שבועות וחומר נדרים (סי' רל"ט):
חכמת אדם · סימן צ״ג, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.