שבועות הפקדון כיצד כל מי שיש ממון חבירו בידו בין פקדון בין מלוה או שגזלו או עשקו או מצא אבידה ולא החזירה וכיוצא בו ותבע ממנו ממון שבידו וכפר בו הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא תכחשו ואם נשבע על שקר הרי זה עובר בלאו שני לא תשקרו איש בעמיתו וזה נקרא שבועת הפקדון שחייב קרבן אשם ודאי ונקרא אשם גזילות ואפילו במזיד (רמב"ם ריש הל' שבועות):
חכמת אדם · סימן צ״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.