אחד הנשבע מפיו ואחד מפי אחרים אפילו נכרי או קטן כגון שאמר לו אני משביעך שתעשה דבר פלוני או שלא תעשנו וענה אמן או הן או קבלתי דבריך וכל לשון שמשמעותו שמקבל שבועתו ה"ז כאלו נשבע בעצמו (שם סעי' ב'):דין ב' שנשבעו ועבר א' בסי' רל"ו מבואר לקמן כלל ק' סי' נ"ז:
חכמת אדם · סימן צ״ג, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.