ודוקא שערבו בדברי' מרים אבל אם ערבו עם עיקרין וסמנים שאינם מרים אסורים ואפילו סתם יינם דכיון שתחילת עשייתו כך לא שייך ביטול (כ"כ הרשב"א הביאו הב"י סימן קל"ד ובריב"ש סימן רנ"ה) ולכן הרפואת שנותנים הרופאים בתערובת יי"נ או חומץ יי"נ והחיך נהנה מהם אסור ומותר לשרוף שרך ושאשר שאיסורים לאכלם לרפואה (סימן קנ"ה):
חכמת אדם · סימן פ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.