אבל בשאר איסורין שבתורה אפי' חמץ בפסח מתרפאי' במקום סכנה אפילו דרך הנאתן כגון לאכול חמץ אם הרופא אמר שזהו רפואתו ואם החולה רוצה להחמיר על עצמו אחרי שהוא יודע שצריך לכך עליו נאמר אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ואל תהי צדיק הרבה ואפילו רק ספק נפשות דוחה שבת אפי' שבת החמורה ויי"נ בזמה"ז מותר לשתות במקו' סכנת נפשו' אך אם החולה רוצה להחמיר על עצמו ולחוש לדעת ריב"ש סימן רנ"ה ורנ"ו דס"ל דאפי' סתם יינם הוא בכלל אביזרי דע"ז ודינו יהרג ואל יעבור א"כ צ"ע אם מותר להטעותו ולומר לו שהו איין כשר אלא נ"ל שיאמרו לו שדעת רוב הפוסקים להתיר בזמה"ז (שם):
חכמת אדם · סימן פ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
