אפי' ע"ז של כותי משבאת ליד הישראל וזכה בה שוב לא מהני לה ביטול מדרבנן דגזרינן משום ע"ז של ישראל ודוקא שכבר בא ליד הישראל אבל כל זמן שלא באת לידו אלא שקנאה בכסף מן הכותי ולא משך עדיין אעפ"י שמעות קונה בנכרי לא גזרו בזה כיון שעדיין לא בא ליד הישראל לא מחזי כע"ז של ישראל (שם ובט"ז סק"ג) אבל אם בא ליד הישראל אעפ"י שלא קנאה בזה כגון שמצאה לפני יאוש או שגזלה כיון שהיא ביד הישראל גזרינן שפיר משום ע"ז של ישראל (ש"ך בשם הב"ח ונ"ל דגם הט"ז מודה בזה) ודוקא לע"ז עצמה אבל במשמשי ע"ז ונויה אעפ"י שכבר באו ליד הישראל מהני ביטול הגוי (שם סעיף ב'):
חכמת אדם · סימן פ״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.