חכמת אדם · סימן פ״ה, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דין מגלולים וצורת כלים שיש עליהם צורת ודין איסור עשיית צורת (סימן קמ"א קמ"ב קמ"ג): בזמה"ז כל הצורות הנמצאים בין בכפרים בין בכרכים אם ניכר הדבר שנעשה לשם ע"כ אסורים (ש"ך ס"ק ג' ד') וכן צורת עבודת כוכבים שעומד על הדרכים דינו בע"ז שהרי מכבדין אותן ולוקחין הכובע ומשתחוין להם. אבל צורת שו"ע שתולין על הצואר לא נעשה רק לזכרון ולא נקרא צלם ומותר ונ"ל דאין חילוק אם תלוי עליו אדם או לא ומ"מ השרים והכהנים שיש להם שו"ע בבגדיהם או על צוארם יש להחמיר שלא להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה או שישתחוה ויסיר הכובע קודם בואו אצלו דלענין השתחויה חמיר טפי ומ"מ אם א"א בענין אחר יש מקילין גם בזה הואיל וידוע שגם העכו"ם אין מסירים הכובע ומשתחוים לצלם רק להשר (סי' ק"נ ובתה"ד סי' קצ"ו שמחלק בזה):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.