חכמת אדם · סימן פ״א, ו׳

אפילו במכניסו לקיום אינו בולע יותר מכדי קליפה לפיכך אם העביר עליהם מלקט ורהיטני או קלפם בקרדום הוכשרו אבל קליפת הזפת לא מהני בכלים המכניסים לקיום שהזפת מבליע היין בכלי ומ"מ כשעושה מילוי ועירוי א"צ לקלוף הזפת (סעיף י"ג ובט"ז) ודוקא בסתם שלא נודע לנו אם עמד בו יין מע"ל אבל אם ידוע שעמד בו יין מע"ל הוי כבוש וכבוש כמבושל ואפילו הוא אינו ב"י דאדרבה כל שמתיישן היין בכלי הוא נ"ט לשבח (סימן קל"ז ש"ך ס"ק י') ואין לו תקנה לא במילוי ועירוי אלא דוקא הגעלה כדינו ובכלי חרס אין לו תקנה (ש"ך סי' קל"ה ס"ק ל"ג ובסימן קל"ז ס"ק ט') ומ"מ לצורך גדול י"ל דאפילו ידוע שעמד בו מע"ל כיון דנבלע בו בצונן יש להתיר במילוי ועירוי וכן לענין חמץ אם יש דוחק גדול וא"א להשיג כלים זכוכית חדשים יש להקל ע"י מילוי ועירוי כיון דהתירה בלע (ועיין במ"א סימן תנ"א ס"ק ל"ט ובס"ק מ"ט) אבל בשאר איסורין אע"פ שלא נבלע בו רק בצונן כיון שנכבש בכלי מע"ל הוי כמבושל וכן אפילו לענין יי"נ אם ידוע שנשתמש בו בחמין צריך הגעלה וכ"ח אין לו תקנה (ע"ש בש"ך ובסי' קל"ה סעיף ו'):