י"א שלא החמירו בשביל מכניסו לקיום אלא בכלי חרס ויש מוסיפין גם של עץ ועור ויש מוסיין גם של אבן ומתכות וכן ראוי לנהוג אבל כלי זכוכית לכ"ע אין מחמירין בהם בשביל שמכניסו לקיום דהם קשים ובליעתן מועטת (סעיף ח') וכן כוסות אע"פ ששותין בהם תדיר מ"מ אין היין שוהה בהן תמיד אלא ממלאן לפי שעה ושותה ומערה. הלכך אין להם דין מכניסין לקיום (סעיף ט') ודין נודות וחמת של טייעים מבואר בש"ע שם:
חכמת אדם · סימן פ״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.