חכמת אדם · סימן פ״א, א׳

דין כלי יין והכשירן ואיזו משקין מותר ליתן לתוכן קודם הכשירן (סימן קל"ה קל"ו קל"ז קל"ח):כלים שהכניסו בו יין הרי הכלים בולעים יי"נ ואסורים בלא הכשר והכשירן אינן שוין יש מהם שדי בשכשוך ויש מהם שצריכין מילוי ועירוי והשכשוך שנכתוב בכ"מ הוא שידיחנו ג' פעמים במים אבל לא ביין ויש מקילין בדיעבד אם עושה השכשוך ע"י יין אבל היין ששכשך בו אסור בשתיה שהרי בלע מן האיסור (שם סי"א) וכל מקום שנכתוב שצריך עירוי ר"ל שצריך למלאותו מים על כל גדותיו וצריך שיוסיף על פה הכלי טיט וכיוצא בו כדי שיעלה המים על פיו שהרי גם שם בלע איסור או שידיחם בכלי אחר ויהפכם על פיו (ש"ך ס"ק כ"ה) ויניח בו המים כ"ד שעות מע"ל ולסוף כ"ד שעות ישפכם והמים מותרים שהמים מבטלין טעם היין ויש אוסרין המים דכיון שנתן אותן בכלי להכשירו נמצא אם היה שותה המים היה עובר על אין מבטלין איסור לכתחלה (ש"ך שם ס"ק כ"ט) ואז יתן בו מים שניים ויניחם בו כ"ד שעות מעל"ע וכן יעשה פעם שלישית ולפי שאי אפשר לצמצם ברגע א' ואם לא היה בתוכו כ"ד שעות שלימות לא מהני ולכן יותר טוב שיעמיד מעט יותר מכ"ד שעות ואם עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם לא עלה לו אלא יום א' (שם סעיף י"ב) ומי מלח חזקים שיש בהן שליש מלח ושני שלישים מים מועילים במעל"ע כמו עירוי ג' ימים: