חכמת אדם · סימן ע״ט, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בד"א במטהר יינו של עכו"ם שגדל בכרמו שלא טרח בו בעל היין כ"כ ולא הוציא עליו הוצאות הרבה ולכן אינו חושש אף אם ירגיש בו ישראל שזייף אבל עכו"ם שקונים יין מישראל ומחתימן אותם חב"ח ומוליכן אותו למרחוק בספינות או עגלות ויש לו בזה טורח גדול והוצאה מרובה וגם קנה אותו ובודאי שזה חושש לטרחו ולהוצאתו ולא יזייף ומ"מ אפי' לדידן בזמה"ז דמקלינן דבמקום שצריכין ב' חותמות מדינא קיי"ל דסגי בחותם א' מ"מ בזה לא מקלינן רק דוקא בחת"ת דכיון דטעם ההיתר אינו אלא שכן נוהגין הסוחרים להוליך היין ולא נהגו להקל אלא דוקא בענין זה אם לא במקום שנהגו להתיר גם בזה בחותם אחד מותר (בש"ך ס"ק ט"ז ט"ס וכצ"ל וכ' הב"ח אע"ג דמדינא להט"ו לדעת ר"ת):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.