מגע עכו"ם ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה כיצד כגון שהיה יורד מן האין ומקל בידו ונגע בראש המקל ביין שלא בכוונה או שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו שלא בכונה וכן אם נתכוין ליגע בו ע"י דבר אחר אלא שאינו יודע שהוא יין מותר אפי' בשתיה (סעיף כ"ד) אבל אם ידע שהוא יין אע"ג שהוא לא נגע בידו אלא שנגע ע"י דבר אחר מ"מ אסור בשתיה ולדידן במקום הפסד מותר בשתיה ומכל מקום אם היה אותו הדבר ביין קודם נגיעתו כגון שנפל ישראל לבור של יין ושלח עכו"ם ידו ואחז בו והוציאוהו וישראל אחר שמרו שלא נגע ביין וכן אם היה קנה מונח כבר ביין ובא עכו"ם ונגע בקנה אין זה מגע ע"י דבר אחר דמשמע שהוא מגיע דבר אחר ליין אבל זה אינו נוגע אלא בקנה הנוגע כבר ביין מותר אף בשתיה ואפי' אומר בפירוש שנתכוין לנסך דזה לא נקרא נגיעה כלל (סעיף כ"א בט"ז וש"ך שם):
חכמת אדם · סימן ע״ו, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.