אם הוא בענין שאלו לא הניח העכו"ם ידו על הנקב הי' יוצא כל היין כגון שעושין מניקת כפופה שמניח ראשה א' לתוך היין שבחביות והראש האחר חוץ לחביות ומוצץ היין ועי"כ יוצא כל היין שבחביות והניח העכו"ם אצבעו ע"פ המניקת ומנע היין מלצאת דינו כאלו נגע בכל היין וכל היין שבחביות אסור בהנאה שלולי ידו היה כל היין יוצא ונמצא הכל כבא מבחו בד"א כשהמניקת מגיע עד שולי החביות ואז הי' יוצא כל היין אבל אם אינו מגיע עד השוליים ונמצא שלא היה יוצא היין רק עד מקום שמגיע המינקת וא"כ דינו ממש כדלעיל סי' י"ג דמה שהיה יוצא היא אסור בהנאה והשאר אסור בשתי' וימכור הכל (סעיף כ"ג ובש"ך) ודוקא שהניח ידו על פי המניקת שעל היין ממש והוי כנוגע בכל היין אבל אם לא נגע שם אלא הגביה קצת המינקת ותפס בה מבחוץ ומחמת זה מנע היין מלצאת עוד כדרך שעושין אם רוצים להפסיק הקילוח אז אין איסור אלא מחמת שהריק מן המניקת לחביות ודינו כדין המערה מכלי לכלי לקמן כלל ע"ז סי' י' דיש איסור במאי שיצא לחוץ וזהו בטל בחביו' לדידן (ט"ז ס"ק כ"ו):
חכמת אדם · סימן ע״ו, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.