כיון שזה שאסרו בהנאה הוא משום גזירות יי"נ ממש ולכן מי שאינו עע"ז כגון תינוק משנולד וכל זמן שאינו מזכיר שם ע"ז ומשמשיה וגר תושב וגר שמל ולא טבל כראוי אינן אוסרין במגע בהנאה ויש מקילין בגר תושב וגר שלא מל דאינו אוסר במגע ועכו"ם שאינו מאמין כלל בע"ז וישמעאלים כל אלו בין יינם ובין במגעם מותר בהנאה לכ"ע (אפי' להאוסרים סתם יינם בהנאה) אבל בשתיה אסור לכ"ע שהרי השתיה אסורה משום חתנות אבל ישראל מומר דינו בעכו"ם (סימן קכ"ד) והקראים בזמה"ו יינם אסור לשתות אפילו בבית ישראל משום בנותיהן אבל מותר לשתות עמו יין שלנו אע"פ שנוגע בו (דו"פ בשם רש"ל):
חכמת אדם · סימן ע״ה, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.