חכמת אדם · סימן ע״ב, י״ז

והנכרי אם הוא מסיח לפי תומו ואינו יודע מנהג ישראל כלל. בדבר שאיסורו מדרבנן ולא אתחזק איסורו כגון שהנכרי מביא ביצים בי"ט ומסיח לפ"ת שנולדו מאתמול נאמן ואם ידע במנהג ישראל לכ"ע אינו נאמן כיון שהביצי' שלו י"ל להשביח מקחו אומר כן ואם הביצים של ישראל ואין שייך להשביח מקחו ויודע מנהג ישראל נחלקו האחרונים י"א שאין נאמן (בסי' ס"ט סעיף י' פרישה וב"ח) ויש מתירין (ש"ך שם ופ"ח וט"ז) וכגון שאומר כן בפני אחרים שלא שאל לו דאם שאל לו לא מקרי מסל"ת ובאיסור דאורייתא אע"ג דלא אתחזק כגון שהביא ביצים בי"ט שלאחר שבת דאם נולד בשבת אסור מדאורייתא (עיין בא"ח סי' תקי"ג במג"א שם ס"ק י"ג הביא בשם יש"ש דבמדינתנו שכיחי הרבה בצים ומביאים הרב' י"ל דהם מן הרוב שנולדו כבר ואע"ג דבדבר שיל"מ לא אזלינן בתר הרוב מ"מ מדאורייתא הוא מותר דאזלינן בתר הרוב וא"כ אינו אלא איסור דרבנן ודרבנן נכרי מסל"ת נאמן וא"כ אפי' ביו"ט אחר שבת נאמן) או בדרבנן ואתחזק איסורא אינו נאמן אם לא שיש עוד טעם להתיר כגון נכרי משרת בבית ישראל ונתן בשר בקדרה וא"י אם הדיחו לאחר המליחה כיון דנכרי אנקיותא קפיד ולכן אעפ"י דאתחזק איסורא כיון דדם שבשלו אינו אלא מדרבנן נאמן ובדבר שיכול לעמוד על הבירור אפי' בדאורייתא נאמן (ש"ך בסי' צ"ח וססי' קל"ז) וכ"ז לקולא ואם מסל"ת ולחומרא אם הוא דבר שלו והוא עדיין תחת ידו נאמן (עיין סי' ט"ז סעיף י"א וסי' קכ"ז בש"ך סס"ק ך' ובפ"ח סי' ס"ט ובש"ך שם) אבל לאחר שיצא מידו אינו נאמן ומיהו אם מהימן ליה אסור ואפי' אינו מס"לת ועיין עוד כלל ע' ואם יודע מנהג ישראל והיה שם ישראל יוצא ונכנס אפי' רק קטן בן דעת נאמן דמרתת ואם מיחה לנכרי שלא ידיח הבשר בלא רשותו והוא עבר על דבריו אסור דהא חזינן דאינו מרתת ואין לסמוך גם אדבריו (סי' ס"ט סעיף י'):