קטן אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין מ"מ בקטן חריף ובקי בדבר ואיכא רגלים לדבר יש להחמיר אם מעיד על דבר איסור: ולהקל היכא דאתחזק איסורא והוא בידו לתקן נאמן (ש"ך ס"ק ל"ח) ומיהו י"א דוקא בדרבנן אבל בדאורייתא אע"ג דבידו לתקן אינו נאמן: וי"א דאפי' בדאורייתא נאמן (עיין מ"א סי' תל"ז ס"ק ל"ח ובי"ד סי' ק"ך פסק בש"ע דאין קטן נאמן על טבילת כלים ואינו מחלק בין כלי מתכות לזכוכית משמע דס"ל דאפי' בדרבנן כיון דאתחזק איסורא לא מהימן ובא"ח שם פסק דקטן נאמן על בדיקת חמץ ומשמע אפי' בבית שאינו שלהם וא"כ אין לחלק ולומר דבטבילת כלים מיירי באינו שלהם וצ"ע ועיין במ"א שם) ומותר לשלוח ע"י קטן חריף לשחוט ולא חיישינן שמא משום שכר השחיטה ישחוט בעצמו וכן לקנות בשר ויין דאין עשוין לקלקל לקנות מן האיסור (פ"ח סי' קי"ח ס"ק כ"ח):
חכמת אדם · סימן ע״ב, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.