חכמת אדם · סימן ז׳, י״ד

עיקור כיצד כגון ששחט בסכין פגום שהפגימה עוקרת הסימן וכתיב ושחט ולא ועקר: וכ"ש אם עקר רוב סימן ביד או נעקר מאיליו בשעת שחיטה בין מאמצע סימנין ובין ממקום חבירן בלחי: וכן אם נשמט א' מהם או שניהם קודם גמר שחיטה פסולה ואפילו בעוף שהכשירו בסימן א' אם קודם ששחט רוב סימן א' נשמט אותו סימן או אפילו נשמט סימן השני ה"ז נבלה מה"ת דמ"מ בעינן שיהיו שניהם ראוין לשחיטה אבל אם אחר ששחט רוב סימן א' בעוף נשמט אותו סימן או סימן השני כשר דאין עיקור במיעוט בתרא כן סתם בש"ע: וכן מעיקר הדין לא נקרא עיקור אפילו בשעת שחיטה אא"כ נעקר רוב הסימן אבל אנו הנוהגין אחר הכרעת רמ"א נוהגין להטריף כל עיקר בין במיעוט קמא ובין במיעוט בתרא בין בקנה ובין בוושט ואפי' שחט בסכין יפה אלא שנשמט כיון שנעשה בשעת שחיטה נוהגין להטריף כל עיקור אפי' כל שהוא משום גזירה דניקב הוושט (כ"כ הב"ח והש"ך ס"ק כ"ג ובנ"הכ וכ"כ הפ"ח לפי מנהגינו דלא כט"ז בס"ק י"א ואני תמה שלא הביאו שכ"כ בהדיא בד"מ ס"ק י"א דבין נעקר רובו או מקצתו דטריפה ומ"מ דוקא בשוחט בסכין פגום או שאחר ששחט רוב הסימן נעקר הסימן שעכ"פ הוא בדרך שחיטה אבל שחט הרוב ועקר הנשאר ביד או עקרו ממקום חבורן ולא שחט אח"כ כלל כיון שאינו בדרך שחיטה כלל אע"ג דלכתחלה אסור לעשות כן מ"מ בדיעבד בהפ"מ יש להכשיר (תב"ש). ונ"ל דמזה יצא המנהג בעוף שקורין אינדיק שלאחר שחיטה תיכף עוקר הראש מן הגוף בדרך גלגול ובילדותי שמעתי שאומרים שיש ארס בעור הצואר שלו שקורין קרעלין וכשנשאר מחובר אזי מתפשט בכל הגוף וכמדומה לי שהוא שיחת נשים ומ"מ כיון שנהגו כן בכל המקומות אין כח בידינו למחות אבל לחתוך אותו אפילו בקרדום אסור אפילו בדיעבד מטעם שהיה במיעוט בתרא כדלעיל סימן ג':