בעה"ב שהוא נזהר מפת ש"נ ומיסב עמו אורח שאינו נזהר ולכבוד האורח מונח על השולחן גם פת ש"נ יפה משל ישראל מותר לבע"הב לבצוע על פת ש"נ ומותר בכל אותה סעודה בפת ש"נ ולא עוד אלא שיש מקילין שאם אוכל עם אחרים שאינם נזהרים מותר לאכול עמהם דכיון דפת הוא חיי נפש אם יפרוש מהם איכא איבה (סעי' י"ג) אבל בשאר איסורים אפי' דרבנן אפי' חמאה לא מהני טעם זה להתיר (סעי' י"ג ובש"ך):
חכמת אדם · סימן ס״ה, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.