דבר שאינו בטל מחמת חשיבותו שנתערב ברוב וחזר ונפל מהתערובות הזאת למקום אחר שיש בו רוב כנגד מה שנפל (והיינו למאן דס"ל פירש ממילא אסור מיירי אפי' פירש ממילא ולמאן דס"ל פירש ממילא מותר מיירי בפירש לפנינו) במקום הפ"מ יש להתיר התערובות השני אם אינם אוכלן כא' דהוי ס"ס שמא זה שאוכל הוא מאותן השניים ואת"ל שהוא מהתערובות הראשון דהיינו מזה שנפל לתוכן שמא הוא ההיתר אבל אם אוכלן בב"א אין כאן ס"ס אבל בלא הפ"מ יש להחמיר כדעת הש"ע דהתערובות השני אסור רק כשנתערב מן התערובות השני עוד ברוב אזי מותר התערובות הג' אפילו לאכול כולן בב"א דבתערובות הג' אפי' אכלן כאחת הוי ס"ס שמא זה כשנתערב הי' מתערובות השני ואת"ל מן הראשון שמא היה של היתר (סעיף ח' ובש"ך):
חכמת אדם · סימן ס״ג, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.