או"ה שאפו או צלו תחת מחבת (ר"ל שכפה על שניהם מחבת עיין ד"מ בשם תשו' מיי') ושניהם מגולים שלא כסה א' מהם בכלי או בבצק אסור אפי' בדיעבד דגרע מריח שאין כאן מקום לריח לצאת ומפטם זא"ז וה"ה אם אפו בכה"ג פת עם בשר אסור לאכול בחלב אם היה פת מועט כדלעיל כלל נ' ואם היה פת מרובה אסור אפי' במלח כמבואר שם אף על גב דאם אפה פת עם בשר בתנור לא אסרינן רק עם חלב הכא גרע מריח (ובזה מסולק קו' פ"ח על הש"ך) אבל אם אפו או צלו תחת המחבת בזה אחר זה מותר כי לא נמצא ריח ופיטום לכלי שיחזור ויפלוט לאוכל ואפי' הכלי ב"י רק שלא יגע ממש (ש"ך ס"ק י"ב) אבל אם הזיע המחבת משניהם ה"ז ככיסוי קדרה לעיל כלל מ"ה סי' ט' ואפי' בזה אחר זה אסורין אם שניהם מגולין:
חכמת אדם · סימן ס״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.