חכמת אדם · סימן ס״ב, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם האיסור דבר חריף או שנעשה לריח וכ"ש אם ההיתר חריף ריחא מילתא ואפי' בדיעבד ואפי' בתנור גדול ופתוח בצדו אסור אם שניהן מגולין לפי שדבר חריף הוא שואב את הריח ולכן בצל שנצלה עם נבלה אסור אבל אם א' מהן מכוסה אפי' בבצק בעלמא מותר בדיעבד ואם משח הבצק המכסה בשומן או שלשו בשומן דינו כמגולה. ובהפ"מ יש להתיר אם היה האיסור חריף אפי' בתנור סתום (ח"י בסי' תמ"ז) או אפילו בהיתר חריף בתנור גדול ופתוח (ט"ז בשם רש"ל וב"ח) (ובמנ"י כלל ל"ה סק"ח מסתפק בחריף ע"י בישול אם אוסר ובמ"א סי' תמ"ז ססק"ד משמע דאין חילוק שהרי כ' דבארשט מקרי חריף וזה ע"י בישול) ופשיטא כשיש ס' מן ההיתר אפילו בכל מה שבתנור אע"ג דאין איסור יוצא מחתי' לחתי' בלא רוטב מ"מ במקום הפסד בריח יש להקל ולומר כל מה שנכנס בספק מסייע לבטל (שם ט"ז וש"ך) ונ"ל דדוקא הקדירות שהם מגולים הם מסייעים לבטל אבל המכוסים אינם נכנסים כלל לספק:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.