המערה מכלי ראשון על מאכל או על כלי מבשל כדי קליפה ולא יותר ואפי' עירוי שנפסק הקילוח מבליע כדי קליפה אלא שאינו מפליט ומבליע בפעם אחד ומ"מ טיפה אחת כיון שנפסק ממקומו אינו רותח כ"כ ואינו אוסר כדלעיל כלל מ"ה סי' כ' (וע' במנ"י כלל נ"ה נ"ו וס"ק י"ט ובכו"פ סי' צ"ב וסי' ק"ה בדין נפסק הקילוח שהאריכו להקשות מדברי רמ"א בסי' צ"ב סעי' ז' שכ' בנפסק הקילוח דהוי ככ"ש והמעיין יראה דשם איירי שנזחל ע"ג כירה וא"כ כבר נתקרר ע"ג כירה דמ"ש אם נתן אותו בכלי או ע"ג כירה ושם סעיף ט' בטיפה הנופלת מן נר טעמא משום שאינו אלא טפה א' וכמ"שכ הש"ך בסי' צ"ג ס"ק ו' בשם הד"מ) ואם עירה איסור לכלי נחשת ובישל בו אח"כ צ"ע אם יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דכלי נחשת אינו בולע אלא ע"י אור ועיין לעיל סוף כלל נ"ז:
חכמת אדם · סימן נ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.