חכמת אדם · סימן נ״ט, א׳

דין עירוי וכלי ראשון וכ"ש (סי' ק"ה):כל היתר שנאסר על ידי איסור על ידי חום אינו נאסר אא"כ הי' חם כל כך שהיד סולדת בו מחמ' חמימות ולפי שיש אנשים שיראים ממעט חום ויש שאינ' יראים אפי' מחום גדול וא"כ נתת דבריך לשיעורים ולכן אמרו בגמרא כל שכריסו של תינוק נכוית ממנו נקרא יס"ב (לשון ר' ירוחם בהל' שבת נתיב י"ב ח"ב) אבל אם אין היד סולדת בו אפי' הוא כ"ר ועומד על האש אינו אוסר ומ"מ בדבר מאכל כיון שנוח לבלוע יש להחמיר לאסור כ"ק אפי' אינו עומד על האש אבל להבליע מכלי לכלי בכלי אינו אוסר כלל (ש"ך סי' ק"ה ס"ק ה' ועיין במנ"י כלל כ"ג ס"ק ד') ונקרא כ"ר כ"ז שהיס"ב אעפ"י שאינו עומד על האש (ש"ך שם ובא"ח סי"ח ובי"ד סי' צ"ה) (ואם יש שם מלח או חומץ וציר ושאר דברים חריפים אוסר אפי' בכ"ש ואם היה הדבר חריף מעורב בתבשיל אינו מבשל (ס"ט סעיף ע' וע"ש בש"ך ובט"ז ובח"ד בביאורים):