ואע"ג דאיסור כחוש הנבלע בחתיכה קיי"ל דאינו אוסר הנוגע בה אפי' בנצלו יחד וא"צ אפי' קליפה (כדאיתא בסי' ק"ה סעיף ז' ובט"ז שם ס"ק י"ד ומבואר לקמן כלל ס' סי' ד') הנ"מ במאכל שיש לו מה לפלוט מגופו ולכן אין הבליעה נפלט ממנו בלא רוטב אבל כלי שאין בה פליטה מגופה שפיר יוצא הבלוע אעפ"י שהאיסור שנבלע בה היה איסור כחוש ומ"מ אינו אוסר יותר מכ"ק ביבש גמור (ומש"כ הש"ך שם ס"ק כ"ג אע"ג דב' דברים יבישים קיי"ל דאוסר כולו וכ"כ בסי' צ"ד סס"ק ל"ג לא זכיתי להבין שהרי בעצמו כתב בס"ק י"ז וי"ח דזה דוקא באיסור מחמת עצמו אבל לא בבלוע דאפי' נצלו מותר גם מה שכתב ברטיבות קצת לאסור כולו צ"ע הרי גם בנצלו יחד ודאי יש רטיבות קצת ואפ"ה מותר וכתב הט"ז בשם רש"ל דאפי' קליפה אינו צריך ואף המ"א סי' תמ"ז סס"ק א' שכתב לאסור אותה חתיכה נראה דדוקא לענין חמץ כ"כ אבל לא בשאר איסורין וצ"ע:
חכמת אדם · סימן נ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.