חכמת אדם · סימן נ״ו, א׳

דין באיזה ענין מותר להשתמש בכלי של איסור:כלים של נכרי שנשתמש בהם בודאי בצונן ואין בו חשש שמא נשתמש בו איסור ע"י מליחה או כבישה מע"ל מותר לכתחלה להשתמש בהם לאחר הדחה ואם יש חשש שמא נשתמש בו בחמין או מליחה או כבישה אסור להשתמש בהן חמין עד לאחר הגעלה ולענין להשתמש בהן בדברים צוננים אם אינם מקונחים יפה עד שיודע בודאי שלא נדבק בו שום שמנונית אסור להשתמש בהן אפי' דברים יבשים שאינם חריפים אם אין דרכו להדיח אח"כ אעפ"י שדעתו להדיח אח"כ שמא ישכח ואם נשתמש בהן צריך להדיח אותו דבר ואם א"א בהדחה כגון שישתמ' בו דברים לחים דיעבד נ"ל דמותר דמסתמא יש ס' נגד מה שהיה דבוק מן האיסור ואם הכלי מודח ומקונח יפה אם הם כלי מתכות או של עץ ואפי' היה תשמישו בודאי בחמין מותר לכתחלה להשתמש בהן דברים יבשים ואפילו חריפים כמלח ותבלין אבל דברים לחים וחריפי' כגון חומץ והערינג לכתחלה אסור. ודברים לחים קצת ואינם חריפים אם דרכם להדיח אח"ז כגון בשר שדרכו להדיח בשעה שמניחי' בקדרה מותר להניח לכתחלה אעפ"י שאין הכלי מודח על סמך שידיחנו אח"כ ואם אין דרך אותו דבר להדיח צריך להדיח הכלי תחלה אחר שקינח אותו יפה ואז מותר (סי' צ"א) ונ"ל דאם הוא בבית הנכרי ואין לו כלי אחר מותר אף לכתחלה להשתמש בו אף דבר חמוץ ומלוח קצת אחר שהדיח וקינח הכלי יפה דהוי כדיעבד ואם היה חומץ חזק וכן אם מלח בו דגים ובשר עד שיהיה ציר בכלי עיין בכלל שאח"ז: