י"א דבמקום הפסד גדול יש להתיר בכלי חרס להשתמש בו אחר מע"ל דהוי כדיעבד ונ"ל דבמקום שיש עוד צדדים להקל אפשר שיש לסמוך ע"ז אבל לא בלא"ה (עיין בת"ח כלל פ"ה במנ"י ס"ק ס"ד שכתב שכן משמע בר"ן פ' כ"ש וכוונתו נעלמה ממני דאדרבה הר"ן כתב שם בסוגי' דקדרות בפסח להיפך ובחי' אנשי שם הניח בצ"ע דגבי תנור חדש יותץ כתב הר"ן בהיפך כיון דצריך נתיצה הוי כדיעבד ע"ש והנה בתוס' בפסחים דף כ"ו ע"ב ד"ה בין חדש כתב דבתנור אם צריך נתיצה הוי כדיעבד ובדף ל' ד"ה לשהינהו כתב דדוקא בחמץ דבלע משהו פריך לשהינהו דהוי דיעבד אבל בקדרה שאב"י צריך שבירה דבלע הרבה וא"כ נמי ק' שהרי בתנור בלע הרבה ואין לחלק בין קדרה א' להרבה שהוא הפ"מ דא"כ היה לתוס' לתרץ ולחלק בין קדרות בפסח לקדרה שאב"י ולכן לא ידעתי ראיה לזה וגוף ס' נחלת יעקב שהביא המנ"י בשמו היתר זה אינו בידי וצ"ע):
חכמת אדם · סימן נ״ה, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.