חכמת אדם · סימן נ״ד, י״ד

דבש דבורים אעפ"י שגופי הדבורים מעורבים בו ומחממין ומרתיחין אותן עמהן מותר משום שגופי הדבורים עצמן פוגמין הדבש (סי' פ"א סעיף ח') וכן נמלים וזבובים ויתושים שכל אדם בודל מהם למיאוסן אפי' נתערבו בתבשיל ונמחה גופן לתוכן אם ההיתר רבה עליו מותרים. ומ"מ כל שאפשר לבדוק ולהעביר במסננת בודק ומסנן ומיהו בחומץ ושכר אסור כמו בעכבר לקמן סי' כ"א ונ"ל דה"ה ביין שרף (סי' ק"ד) ולכן זבובים וכיוצא בהן שנפלו ליין שרף או לחומץ אם שהו כדי לתנם על האור וירתיח אסור אם לא שיש במשקה ס' נגד האיסור ובשכר אם שהה בתוכו מע"ל או שמצאו בקדרה אע"ג שבש"ע כתב דנוהגין להיתר מ"מ רוב פוסקים אוסרים ולכן אין להתיר אלא במקום הפסד מרובה (ש"ך ססי' ק"ז) (וע' במנ"י כלל נ"א ס"ק כ"ז כתב בפשיטות דבמאכל שהוא בעצמו פגום מתחלת ברייתו אין חילוק בין דבר חריף או לא דלעולם היא בפגומתו ולא אמרינן חורפי' מחלי' לשבח רק בכלי שאינו ב"י שהיה מתחלה לשבח ואח"כ נפגם ע"ש וא"כ אין לאסור בזבוב שנפל לחומץ או ליי"ש אפי' באין בו ס'):