הא דדבר המעמיד לא בטל דוקא כשאין שם דבר המסייע להעמיד אבל אם יש שם ג"כ דבר אחר המסייעו להעמיד הוי זה וזה גורם ומותר וא"צ אלא ס' נגד האיסור ודוקא כשאין באיסור לבד כח להעמיד בלא ההיתר אבל אם יש בו כח להעמיד אף בלא ההיתר כגון שאור של חדש וישן וחמצו בו עיסה וכן שמרים של חדש וישן שנתנו בשכר לא מבעי' כשנפלו שניהם בבת א' דאסור אלא אפי' נפל האיסור לבסוף לאחר שכבר העמיד ההיתר אסור (ע"ש בט"ז ובש"ך פ"ח וברמב"ם פט"ז מהל' מ"א הל' ט"ז) ואע"ג דהוי נטל"פ מ"מ כיון שראוי לחמוץ בו עיסות אחרות לא הוי לפגם (לח"מ שם):
חכמת אדם · סימן נ״ג, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.