חכמת אדם · סימן נ״ב, ג׳

לעולם משערינן ס' נגד האיסור כמו שהוא בא לפנינו אע"פי שהיה בהיתר יותר מתחלה ונתמעט בבישולו ונבלע בקדרה. אפילו במב"מ דבטל ברוב מ"הת. דאם נשער במה שבלע הקדרה יבא מזה כמה מכשולים ואסור לשער ע"פי משקל שישקול האיסור וההיתר כי יש דבר שבטבע קל ויש שבטבע כבד והמתיר ע"י משקל מאכיל טרפות אלא ישער מאומד (שם ובפ"ח) וז"ל הפ"ח בסי" צ' סק"ו ולענין דינא איסור שנפל לתוך היתר אלא שלא נודע שיעורו בשעת הנפילה או שנודע שיעורו אלא שלא נודע אם היה בהיתר ס' כדי לבטלו אסור הכל אף שיש לפנינו ס' בהיתר נגד האיסור המצומק משום דלא ידעינן כמה היה האיסור וכמה נמחה מגופו אם מעט ואם הרבה ולא מיבעיא בחלב שדרכו להיות נימוח אלא אף בשאר איסורין כגון בשר נבלה ודג טמא וכיוצא אמרינן שהיה גדול ונצטמק הרבה מכמו שהיה ולפיכך אסור הכל אם לא שבאומדנא יש ס' לפי מה שהיה יכול להיות גדול וכן כל כיוצא בזה: ואם בשעה שנפל האיסור היה נודע שהיה בהיתר ס' כדי לבטלו ל"מ אם יש עכשיו ס' נמי בהיתר נגד האיסור המצומק הבא לפנינו דפשיטא דהכל מותר אלא אפי' כשאין האיסור בעין דליכא למיקם עלה דמילתא מעמידין הדבר על חזקתו ומסתמא אמרינן דכי היכי שנתמעט מן ההיתר כן נתמעט מן האיסור לפי חשבון אבל אם בשעת נפילת האיסור לא היה בהיתר ס' כדי לבטלו אעפ"י שנצטמק האיסור ביותר ויש עכשיו ס' בהיתר כדי לבטלו הדבר פשוט שאסור הכל: וכן כשהיה ס' בהיתר בשעת נפילת האיסור ואח"כ נצטמק מן ההיתר הרבה יותר מס' לערך מה שנצטמק מן האיסור או שלא נצטמק האיסור באופן שאין בהיתר ס' עכשיו נגד האיסור אזלינן בתר השתא וחזר האיסור לאסור הכל ולית לן למימר שנתמעט האיסור עפ"י חשבון אלא בדלא מצינו לברורי אבל כי חזינן שלא נתמעט לפי חשבון לית לן לאקולי ולומר שנופח מן ההיתר דלהחמיר אמרינן הכי לא להקל והכל אסור ומיהו אף בדידעינן דבשעת נפילת האיסור היה ס' בהיתר נגדו אי איסורא איתא בעין לא סמכינן אחזקה ולומר שנתמעט לפי חשבון דבמקום דאיכא לברורי לא סמכינן אחזקה ואי ליכא השתא ס' ל"מ שנאסר כ"מ שבתוך הקדירה אלא אף הקדירה עצמה אסורה שאע"פי שהיא בלועה מהיתר לערך ס' יותר מהאיסור מ"מ הרי בלעה מהתבשיל אחר שנאסר ונאסרה עכ"ל הפ"ח):