ולא מבעיא בלח שודאי חוזר וניעור שהרי כל זמן שמרגישין הטעם ל"ש ביטול וכיון שכנגדו במין בשא"מ מרגישין הטעם של האיסור צריך ב"פ ס' לבטל טעם שניהם אלא אפילו יבש ביבש דאין שם טעם אפ"ה חוזר וניעור. ולא מבעיא קידם שנודע לו מן התערובת דאז לא נתבטל כמו שנתבאר לעיל סי' י"ח אלא אפילו אם כבר נודע לו התערובת והוא יבש ביבש שבטל כבר מה"ת וגם מדרבנן דאפילו אם בשלן יחד מותר כדלעיל סימן כ' אפ"ה אסור שהרי אם יכיר האיסור לאחר שנתבטל ודאי שהוא אסור דלא נהפך האיסור להיתר אלא כל זמן שאינו ניכר וכיון שניתוסף עליו איסור ה"ז כאלו הוכר האיסור ולכן אסור (שם) וע"ש בש"ך ס"ק כ"א דדעתו להקל בהפ"מ במב"מ ביבש ביבש לאחר שנודע:
חכמת אדם · סימן נ״א, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.