ולכן חלב שנפל לתבשיל אע"פ שיש שם ס' אעפ"כ צריך ליתן בו מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולצוף למעלה על המים ויסירנו. ואם המאכל מתקלקל ע"י המים במקום הפסד מרובה אפשר שיש להקל ולומר כיון שעכשיו מעורב וכבר נתבטל והוא לח אינו מחויב לעשותו ליבש ואינו דומה ליבש ביבש שגם עכשיו ניכר (עיין כו"פ בסי' צ"ט ומדמה זה לדין כלי שנתערב בכלים בסי' ק"ב לדעת הש"ע דא"צ להגעילו ע"ש ובא"וה כלל כ"ג ססי' ט' כתב וז"ל והשיב ראב"ן חלב שנפל לקדירה ונמס אם יש ס' מצוה ליתן בו מים קרים לקרוש החלב ולהסירו משמע כדברי הכו"פ דאינו אלא מצוה) ומ"מ נ"ל דיניח שיצטנן התבשיל דאין המאכל מתקלקל כ"כ עי"ז שיוכל לחזור ולחמם אח"כ וכ"ז שיש במאכל ס' אבל אם אין בו ס' לא מהני נתינת מים הצוננים שהרי נותן טעם ולא עדיף מנפל איסור בקדירה ואין בו ס' דאפילו אם מכירו וזרקו שלם אפ"ה אסור הכל סי' צ"ח סעיף ד' (ובש"ך שם):
חכמת אדם · סימן נ״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.