ואם נפל או שהניח נכרי ותינוק חתיכת איסור בקדרה עם בשר מין במינו ואינו ידוע אם היה ס' נגד האיסור כגון שנשפך הרוטב או שא"י גודל איכותו והוא איסור תורה והרי יש כאן מין במינו דהיינו החתיכה נבלה עם ההיתר וגם יש כאן מין בשאינו מינו שהרי הנבלה נותן טעם במים ויודע בבירור שהיה רוב בחתיכת היתר נגד חתיכה האסורה יש אוסרין שהרי יש כאן ספק דאורייתא אם היה בו ס' כיון שיש כאן ג"כ מבשא"מ (ע' סי' צ"ח בש"ך ס"ק ח') ויש מתירין דאמרינן סלק את שאינו מינו כמי שאינו ומינו רבה עליו ומבטלו שהרי כשם שהנבלה פולטת כך הכשרות פולטת וא"כ תיכף כשפולט הנבלה יש רוב מן פליטת ההיתר המבטל פליטת האיסור ברוב מן התורה ואין צריך ס' אלא מדרבנן והוי ספק דרבנן (עיין ט"ז שם וכו"פ שם ולי צ"ע דמאן יימר שתיכף פלטו גם ההיתר שמא קדמה נבילה לפלוט ואם כן יש כאן ברוטב איסור תורה או שמא פלטה הנבלה יותר מההיתר וא"כ לא נתבטל אפילו מן התורה) ובהפסד מרובה וצורך מצוה יש להקל:
חכמת אדם · סימן נ״א, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.