אם רוצה לשחוט הרבה צריך ליזהר שלא לדבר בין שחיטה לשחיטה בדבר שאינו מצרכי השחיטה. ואם דיבר צריך לכסות דם שחיטה ראשונה אם היה עוף או חיה שהיא גמר מצות שחיטה ששחט ולברך פעם אחרת על השחיטה כיון שדיבר בינתים אבל על הכיסוי השני א"צ לברך אם היה כוונתו בברכה שבירך על הכיסוי גם על זו. דהברכה על השחיטה לא הוי הפסק (כמו ביקנה"ז). והשחיטה ג"כ אינה הפסק. ואם יש שוחט אחר ישחוט אחר די"א דשיחה בין שחיטה לשחיטה לא הוי הפסק (שם):
חכמת אדם · סימן ה׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.