פירות שאינם חמוצים שחתכן בסכין של בשר מותר לאכלן בחלב ובלבד שיגרור מקום החתך דסתם סכין אין נקי אבל הדחה לא מהני וכן בכל דבר שיש בו לחות דמכח הלחות אדרבה נדבק בהם השמנונית ואם חתך בו לפת (שקורין ריבין כ"כ הש"ך בשם מהרי"ל ונ"ל דל"ד ריבין דה"ה (מערין) ושאר לפתות וכ"מ מלשון רמ"א שכ' אבל חתך ירק משמע דוקא ירק אבל אין חילוק בין לפתות) די בהדחה ולא עוד אלא אפי' צנון שחתכו אחר הלפת שרי בהדחה לפי שטעם הלפת משונה ומבטל טעם הנפלט מסכין ודוקא לפת אבל אם חתך ירק או לחם לא מהני לחתוך אחריו צנון ואפי' לפת אין להתיר אא"כ שחותך תמיד בין כל חתיכה של צונן יחתוך לפת ובסכין של איסור יש להחמיר דאפי' בחותך הלפת ואח"כ הצנון ואם נתערב הצנון אח"כ בתבשיל יש להתיר בדיעבד (ת"ח כלל ס"א ומנ"י שם ס"ק ל"ד):
חכמת אדם · סימן מ״ט, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.