מדוכה שדכין בה זנגביל ושום וכיוצא בו מדברים החריפים שחתכו אותם בסכין של בשר הרי נעשה המדוכה של בשר דע"י דוחקא וחורפא בלע ואסור לדוך בו דברים חריפים לאכלם בחלב כיון דל"ש נ"ט בר נ"ט בחריף ובדיעבד צ"ע ועיין לעיל סימן ז' ואם חתך דברים חריפים בסכין של חלב וחזר ודך אותם במדוכה זה הרי נבלע בו בשר וחלב וצריך להגעילו וכן הדין במדוך של נכרים במקום שדוכין בו דברים חריפים הנחתכין בסכין של איסור (א"ח סימן תנ"א במ"א ס"ק ל"א: ועיין במנ"י כלל ס"א וא"ר בסימן תנ"א דזנגביל מקרי חריף כדעת רמ"א בת"ח ודלא כש"ך ס"ק י"ז):
חכמת אדם · סימן מ״ט, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.