לדעת מקצת פוסקים ראשונים לא מקרי דבר חריף רק דוקא קורט של חלתית וי"א גם צנון דזה איתא בגמרא בהדיא דמקרי חריף ודעת הרבה פוסקים וכן סתם בש"ע דאפי' תרדין ושומין ובצלים וכרישין ותמכא (שקורין חריין) וכן חומץ אפי' אינו חזק ובארשט ואפי' אינו חמוץ הרבה עדיין כיון דאיתא לקיוהא דפירי (ט"ז ס"ק ט') ודגים מלוחים שקורין (הערינג) וכן תבלין כגון (אינגבער) ופירות חמוצים וכיוצא בו כ"ז יש להם דין חריף לכל החומרות ולפיכך אם חתך צנון ושאר דברים מהנזכרים בסכין של בשר אב"י והוא מקונח אסור לאכלו בחלב וכן אם חתכו בסכין של איסור ודינו כדלעיל (ועיין בב"א סימן מ"ח) ובהפ"מ יש להתיר בחומץ שכר או יין שאינו חזק כדעת המ"א בסימן תמ"ז ס"ק כ"ח ונ"ל דלפ"ז ה"ה (בארשט) שאינו מחומץ הרבה וכ"כ בח"ד שאם יכול לשתותו חי דינו כפירות מחומצים: ואף בדבר שהוא חריף לכ"ע אם לבנו בביצים או נתנו בו מים בטל חורפיה:
חכמת אדם · סימן מ״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
