מדינא אינו אוסר רק כדי נטילה דמחמת החריפות אינו מתפשט הטעם יותר מכדי נטילה וכן סתם הב"י בש"ע אבל אנו נוהגין כרמ"א לאסור לכתחלה כשחתך בסכין של בשר צנון וכיוצא בו אסור לאכלו כולו בחלב דחיישינן לדעת הפוסקים דס"ל דהטעם מתפשט בכולו ומ"מ בדיעבד אם כבר נתבשל סמכינן על הש"ע ואין צריך ס' רק כנגד הנטילה ואם הסכין קטן מכדי נטילה או אפילו הסכין גדול אלא שיודע בבירור שלא נגע בכל הסכין רק בקצת ממנו א"צ ס' רק נגד מקום הסכין רק מן הסתם אמרינן שחתך בכל הסכין וכן אם חתך הערינג וצנון בסכין של איסור ויש קצת הפסד הסומך לזרוק כדי נטילה ולאכול השאר לא הפסיד דזה נקרא דיעבד דדוקא בחתך בסכין של בשר נוהגין לכתחלה לאסור כולו לאכלו בחלב כיון דאפשר לאכלו עם בשר אבל בסכין של איסור הוי כדיעבד (מנ"י כלל ס"א ס"ק י"א):
חכמת אדם · סימן מ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.